טיפול בתנועה

יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה - תפסיקו לקוות לימים טובים יותר זה בדיוק מה שמונע מכם להצליח בחיים

תמיד כשנגמרת שנה אני עושה חשבון נפש, ולא חשבון נפש מהסוג של יום כיפור כזה שמערב בתוכו רגשות אשמה או שיטת "מקל וגזר" עם עצמי, אלא חשיבה על כל מה שהשגתי או הפסדתי בשנה החולפת ובעיקר היכן אני עומד ומהן מטרותיי החדשות.  בכל שנה אני משתדל לשים לעצמי מטרות ובסוף השנה לראות האם השגתי את מטרותיי, אני סומך על האינטואיציה שלי ותחושות הבטן שלי כי נראה שהן יודעים בדיוק לאן אני רוצה ללכת ומה אני רוצה להיות.

אני מבטא את המניעים שלי ומבצע בשטח את הדימוי העצמי האמיתי שלי


בהסתכלות על השנה האחרונה אני יכול לראות קשר הדוק בין המעשים שלי למי שאני, לא ארחיק לומר שהמעשים שלי מגדירים אותי אבל הם מבטאים את הרצונות שלי ובמיוחד מבטאים את מי שאני, בסופו של דבר כל מעשה שעשיתי מבטא את מי שאני. במידה והחלטתי לשבת ולראות טלויזיה כל יום אחרי העבודה ולא לפתח את הידע שלי או לעסוק בדבר מה פרודקטיבי כך אני רואה את עצמי וכך אני מתנהל, ההתנהלות שלי מבטאת את מי שאני רוצה להיות. במידה ואני עסוק כל היום בפייסבוק ואני כל היום רואה טלויזיה ואני שותה בירה בערב והולך לישון, כך אני מגדיר את עצמי, כך אני רואה את עצמי וכך אני מאמין שמגיע לי.

הרבה פעמים יש פרדוקס, מי שאני רוצה להיות לא תואם את מה שאני מבטא, "אני רוצה להיות מוצלח יותר", "אני רוצה להגשים את עצמי", "אני רוצה למצוא את הייעוד שלי" אבל איך תמצא את הייעוד שלך בטלויזיה? איך תמצא את הייעוד שלך במשחקי מחשב או בצפייה בחדשות או בללכת למסעדה לאכול ולחזור הביתה לישון?. המעשים שלי מבטאים את מי שאני באמת רוצה להיות כך שיש בידיי בחירה או שאשנה את הרצון שלי או שאשנה את המעשים שלי בכדי ליצור את עצמי כמו שאני רוצה להיות ולפעול בהתאם למי שאני. אף פעם זה לא הזמן המתאים להכנס לכושר או להביא ילדים או להכנס לדיאטה או לעזוב את העבודה שאני שונא בכדי להגשים את עצמי אם תחכו לזמן המתאים אתם תמותו לפני שהוא יגיע וככל שמתבגרים "הזמן המתאים" נראה שלא קורה אף פעם.

כולם מפחדים להכשל, מפחדים ממבוכה ובעיקר מפחדים מעצמנו


כולנו מסתכלים על אנשים מצליחים וחושבים שהם מוקרצים מחומר אחר, שהם פשוט לא כמו אחרים, מיוחדים, ההבדל בינם לבין האדם הממוצע הוא שהם לא מפחדים להכשל והם לא מפחדים ממבוכה וגם אם הם מפחדים הם ממשיכים לצעוד קדימה בצורה ממוקדת, שימו לב כמה אנשים מצליחים משתמשים באנלוגיות על מוות, "אני אמות לפני שאני לא אשיג את X" וזה לא שהם רוצים למות אבל אין להם דרך אחרת לבטא את רמת הנחישות והמסירות שלהם למטרה שהם רוצים להשיג.

אנשים שמגדירים ורואים את עצמם כמצליחנים, יודעים שהעשייה והמאמץ הם מה שחשוב כי איך שהתחלת ואיך שסיימת לא משנים דבר אלא המרחק שעברת הוא מה שחשוב והמרחק שעברת הוא בינך לבין עצמך אף אחד לא יכול לשפוט אותך מלבדך. המאמץ, הלמידה העצמית ההשקעה היא מה שחשוב וזה לא משנה אם מדובר בפרוייקט שאמור להפוך אותך למיליונר או דיאטה שאמורה לשפר את הדימוי העצמי שלך, רק מאמץ ועשייה ממוקדת ונחושה לאורך זמן מביאים שינוי, צמיחה, התפתחות והצלחה

תחשבו על רופא שיניים שנכנס לטפל בחולה הראשון שלו, האם הידיים שלו לא רועדות? האם הוא לא מפחד? תחשבו על רקדן שמופיע פעם ראשונה בחייו על במה מול המון אנשים, האם הוא לא מפחד?. אנשים מצליחים יודעים שהם יכשלו, מצפים לכישלון וכמהים לו, כי כל כישלון זה צעד לניצחון, כל כישלון זו למידה. כישלון הוא תהליך של למידה

רק על ידי כישלון ניתן ללמוד, רק כישלון הוא מבחן האופי האמיתי ולא ההצלחה, ההצלחה היא תוצר של למידה, כישלון הוא תהליך הלמידה והצמיחה. אנו כל כך כלואים בסיבות החיצוניות לנו שאנו לא מאפשרים לעצמנו להתבטא, אנו מפחדים מה יחשבו עלינו, איך יראו אותנו ומה יקרה לנו במקום להבין שהחיים האלה הם בשבילנו והם רק פעם אחת.

הימים הטובים שלנו הם חסרי חשיבות הימים הרעים שלנו הם הימים הכי טובים שנוכל לבקש


מתחילה שנה ואתם עוברים על כל הימים הטובים והרעים שעברתם בשנה האחרונה, לפני שאתם מקווים שיהיו לכם רק ימים טובים בשנה החדשה הייתי רוצה שתעצרו ותחשבו על הדבר הבא: 

ימים טובים הם חסרי חשיבות, ימים טובים יוצרים ניוון. בימים אלו החיים לא מאתגרים אתכם, האופי האמיתי שלכם לא בא לידי ביטוי ואין תהליך של למידה או צמיחה אישית, למעשה יש תהליך של רגרסיה לאחור ומצב של "נוחות" שאתם נבלעים לתוכו ולאחר מספר רב של חודשים אתם מרגישים ריקים ודכאוניים או פשוט חסרי אנרגיה.

ימים טובים הם למעשה רצון להתנוון, רצון ללכת בדרך הקלה שפשוט הכול יקרה מעצמו ללא מאמץ מיותר. רצונות כאלה אינן עומדים בקו ישר עם הרצון להיות מוצלח, או עשיר, או אפילו הרצון בהגשמה עצמית מלאה, הצלחה היא תוצר של כישלונות רצופים, שחררו את הדימוי של הדרך הקלה, הדרך הקלה תמיד תהיה שם ברגע שתחליטו לוותר על עצמך ולהתפשר ולחיות חיים בינוניים וזה לא אומר שאתם צריכים להיות וורן באפט אתם פשוט צריכים להגשים את עצמכם בין אם זה יוגה או להיות מורה בבית ספר. 

ימים רעים הם הימים הכי טובים שתוכלו לבקש, בימים הרעים האופי שלכם בא לידי ביטוי, החיים מאתגרים אתכם ודורשים מכם יותר, אתם צריכים להיות יותר מאשר שאתם עכשיו. כל הרצונות שלכם, כל הדימויים והאמירות הללו שאתם לפעמים אומרים על עצמכם צריכים לבוא לידי ביטוי, רק כאשר מגיעים לכישלון אפשר לצמוח באמת, רק לאחר שהחיים מכים בכם ומורידים אתכם לברכיים אתם יכולים לקום חזקים יותר. הבעי היא שכולם מפחדים, כולם מפחדים מהמכות של החיים וכולם חד משמעית מנסים להמנע מהם בכל דרך אפשרית. 

אתם מונעים מעצמכם את ההגשמה העצמית שלכם כי אתם נעים מתוך פחד. ימים רעים הם דלק להתפתחות, הם מה שמבעיר את האש להצליח, להשתפר ולהיות חזק יותר ומהיר יותר וחכם יותר. בפעם הבאה שאתם מברכים שנה טובה תשתדלו לזכור שהימים הרעים הם אלו שבונים אתכם וסביר שאם תרצו השנה באמת להצליח, באמת לפרוץ גבולות ובאמת להתפתח שתרצו כמה שיותר ימים כאלה השנה.

התקווה הנסתרת הזו לימים קלים, לדרך קלה, לימים טובים יותר מנוונת אתכם ומונעת מכם להצליח


שתהיה לכם שנה טובה ומלאה בימים מבורכים כאלה שיבחנו את האומץ שלכם, את האופי שלכם וידחקו אתכם מעבר לגבולות שלכם כי רק יציאה מהגבולות משמעותה צמיחה. 


We are what we repeatedly do. Excellence, then, is not an act, but a habit. - Aristotle




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה