טיפול בתנועה

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

אי הידיעה כדרך להרחבת התודעה


משחר ההסטוריה, האדם שאף להיות חכם יותר, מודע יותר, שאף להתקרב ליצירה האלוהית, לכוח המניע שברא אותו ושם אותו על פני האדמה. בני האדם מאז ומעולם עסקו בשאלות הגדולות, "מי אני?", "מה משמעות החיים?", "איך העולם עובד?", "מהו אלוהים?" וכו'. אך הטבע האנושי עם השנים פיתח את עצמו מחשבתית ברובד שטחי וחד גוני, מעטי מעטים במהלך ההסטוריה האנושית הגיעו להארה או הצליחו לפתח תודעה רחבה יותר. לרובנו עדיין יש תודעה מצומצמת, כזו שמכילה רובד כזה או אחר או מספר רבדים מצומצם מאוד, תודעה שמצמצת את חוויית החיים לכדי המציאות המוחשית שאנו יכולים לראות, לחוש, לטעום וכו'. או מצמצמת את חווית העולם לתחושת "אני" המונעת על ידי, ניסיון, תחושות, רגשות ורעיונות.


תודעה מצומצמת אל מול תודעה רחבה


תודעה מצומצמת הינה תודעה שלא מתפתחת אל מעבר לגבולות החשיבה הקיימים שלה, משמעות הדבר היא שתודעה זו מגיעה ממקום "יודע", ממקום שהכול כבר נמצא והכול כבר קיים, להכול כבר יש הסבר וכל הנחת יסוד תהיה אמת מקובלת, מקום כזה של "יודע" אפילו ברמותיו המעודנות ביותר הוא מקום אשר חוסם למידה אמיתית ומונע מהתודעה להתפתח לתודעה רחבה כזו שמורכבת מיותר ויותר רבדים, תודעה שיכולה להכיל עוד רבדים ויכולה להגיע לעומקו האינסופי של כל רובד, מהרובד המציאותי מוחשי ועד לרבדים הגבוהים של המודעות. תודעה המתבססת על ניסיון עבר, תחושות, רגשות או רעיונות היא תודעה אשר בהכרח פוגשת שוב את אותם רעיונות, תחושות, ניסיון או זכרונות. ולמעשה אינה נפתחת לאינטליגנציה גבוהה ממנה ואינה לומדת להתפתח לעומק.

מדענים - תודעה מצומצמת לרובד המוחשי פיזי


למדענים יש תודעה פשוטה, אמנם יש בהם את היכולת המנטלית לפתח ללמוד ולחקור, שזהו רובד אחד של חקירה אך הם פתוחים ומבוססים על "מציאות אובייקטיבית" כזו שיוצאת מנקודת הנחה שלעולם יש חוקים ומגבלות שיש לחקור אותם,  הם חוקרים את מגבולתיו ומעניקים לאותם גבולות, שמות, הגדרות, נוסחאות וכו'. מצב זה הוא מצב מסוכן שבו תודעה יכולה להתפתח עד גבול מסוים וברגע שתודעה זו מתחילה לנוע מתוך האמת של "יודע" היא אינה לומדת עוד כלום ומפסיקה להתפתח, אלא רק תשתנה ותעבור שינויים בתוך גבולות "היודע" הקיים. רק תפתח עוד תאוריות ועוד תבניות המבוססות על תבניות קודמות ובהכרח תשמר את התבניות המקוריות, למעשה הלמידה האמיתית תיפסק ויתחיל מיחזור הולך ונשנה עד לכדי מיצוי סופי של הידע.

איך ניתן להרחיב את גבולות התודעה שלנו אל מעבר לתנועת המחשבה הרגילה ?


התשובה טמונה בשאלה, בכדי להרחיב את גבולות התודעה הקיימת שלנו עלינו לוותר בצורה מודעת על כל אשר אנו יודעים, כל התשובות שלנו, התחושות שלנו, הניסיון שלנו, הציטוטים ששמענו, המחשבות המנוגדות שלנו וכל מה שהמוח מניב כאשר אנו פוגשים את השאלה או מצב שנרצה להתעלות מעליו.

אם נקבל עלינו תשובה מכל סוג, או נרצה לקבל תשובה או נצא מנקודת הנחה שאפילו קיימת תשובה, אנו למעשה ממשיכים לנוע בתוך המרחב של "יודע" ומניחים שאנו "יודעים" דבר מה. ברגע שנשחרר את הרעיון הזה וניגש לשאלה אותה נרצה לחקור או למצב ממנו נרצה להתעלות, ונפגוש את השאלה ממקום אמיתי, ממקום "לא יודע", נוכל לקבל או להיפתח לתשובות עמוקות הרבה יותר מאלו שאנו מכירים, נוכל במקום לחשוב על התשובה להיות התשובה בעצמנו, כלומר רק אם נכיר בכך שיש יותר משידוע לנו ושאנו למעשה לא יודעים, נוכל באמת ליצור "הקשבה פעילה" ממנה יצמחו תובנות, ממנה נהפוך אנו לתובנות עצמן.

עצם הרציה ליצור הקשבה פעילה תמנע מהקשבה כזו לצוץ, כי אז אנו שוב מתעסקים ברעיון שאנו יודעים מהי הקשבה פעילה. זה נשמע מעט פרדוקסלי אך ניתן לפשט זאת מאוד. אם נניח שאנו לא יודעים דבר ונשאל את עצמנו שאלה, נוכל לבחון את גבולות המחשבה שלנו ולפרוץ אותם. אם נבוא או ניגש לכל שיחה, סיטואציה, שאלה בחיינו, ממקום שאנו כבר "יודעים" דבר מה, אנו בהכרח נפגוש את מה שאנו יודעים, אנו בהכרח נפגוש זיכרון מת הנובע מתוך רעיון, ניסיון, תחושות בעבר וכו'.

בכדי להרחיב את גבולות התודעה עלינו להניח לתשובות בצד, אפילו לרצון למצוא תשובה בכלל ופשוט לגשת בצורה נקייה וריקה לסיטואציה או השאלה, אפילו תוך כדי קריאה של מאמר זה ניתן לחוש את המוח מתרוקן ממחשבות, מתרוקן מידיעה, פוגש את הטקסט בצורה ריקה, כזו שמאפשרת לו לקבל ולהיפתח למידע חדש לרעיונות חדשים. יצירת תודעה רחבה תאפשר לנו להתפתח אל מעבר לגבולות מה שאנו מכירים, ונוכל להכיל עוד מימדים של העצמיות שלנו.

כל שנשאר לכם לשאול הוא "מי אני?".

האם אני יודע מי אני? האם התודעה שלי יודעת, או שמא ניתן לה להתרחב אל מעבר למה שאנו מכירים?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה