טיפול בתנועה

יום רביעי, 22 ביוני 2011

האותנטיות שבחיים - מצב חדש שטרם הייתי בו

עוד לילה, נטרפה שנתי, הזמן מתקתק, והשעות נוקפות. המוח שלי לא מפסיק לרוץ. התובנות החלו ליפול ולשקוע כמו פאזל, התחושה הייתה שסכר נפרץ, המים מכסים את הכול עד שאין עוד כלום מלבד מים שקטים ודממה.

כל הידיעה שהייתה לי נעלמה, התובנות הפסיקו ועכשיו יש כלום. אין חלל ריק, שיש למלא, פשוט יש כלום, דממה. בהתחלה לא הבנתי איך הדממה הזו השתלטה עליי, איך הדברים שנהנתי מהם פעם היום נראים לי תלושים, מוזרים לא מספקים.

כן זה נשמע כמו מצב מדוכדך אך זה לא, אני לא עצוב, אני לא מרגיש רע, אני פשוט לא יודע כלום. כאילו שכל הרעיונות הללו שחייתי לפיהם נחשפו כרעיונות שאינם אמיתיים, או שפשוט נחשפו כרעיונות ותו לא.

אני יושב ועושה את אותם דברים שאני עושה תמיד, אך היום הם נראים לי אחרים, נראים לי לא אמיתיים. אותם רעיונות שהיו מספקים אותי עכשיו גורמים לי לאי נוחות, אותם האמיתות שהיו בחיי לפתע מרגישים כמו שקר, מצב מעניין להיות בו וחדש.

החסרון המהותי במצב כזה, הוא שאיני ישן. השינה שלי קצרה, מאוד וגם זו מלאה בחלומות, בעיקר בזכרונות. אחרי כל השנים הללו שהייתי אדם אחד, לפתע גיליתי צדדים אחרים בי שלא ידעתי שיש, כאלו שקברתי עמוק מתחת לרעיונות כאלו ואחרים, מתחת לפרספקטיבות, פרספקטיבות שמטרתן העיקרית הייתה למתן את המציאות למסגרות שהמוח יכיל וישן שטוב בלילה.

עלינו לחפש את הדבר האותנטי ביותר עבורנו, את האמת שלנו

משעשע, גם זה רעיון לא מוצלח כל כך...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה